עולם העמותות בתקופת הקורונה


משבר הקורונה והשפעתו על עולם התרומות בישראל     

האם ניתן לתקן משבר ?  אכן, תלוי  הדבר בעוצמת השבר .משבר טוטאלי -לא מאפשר לאחות את רסיסי השברים .אלא צריך ליצור מחדש ,במקום החורבן שהתרחש. מה עוצמת השבר של משבר הקורונה על עולם הבריאות הכלכלה והחברה בישראל ?האם ניתן לתקן את מה שהיה -או -צריך ליצור מחדש ?במסגרת זו, נתמקד ב"הערכות מצב" ביחס להשלכות על העולם החברתי בדגש על תחום התרומות וההתרמה  בישראל.בואו ונזכיר לעצמנו ממש בקצרה- את מיליוני החולים  בעולם או מאות אלפי המתים נפגעי הקורונה ,את המאמצים  הכבירים הנעשים לאורך ולרוחב הגלובוס כולו ,בתחומי הרפואה והמחקר למצוא תרופה מתאימה ובמהירות למגפת הקורונה .נתבונן מסביב ונבחין במיליוני המובטלים , בעסקים הקורסים והחרדה  העמוקה הפועמת בלב רבים כל כך ברחבי העולם ביחס להווה ולעתיד ולסיכויי  ההיחלצות ללא קריסה אישית וכלכלית מעומק המשבר .ובתחום החברתי  - יש בישראל למעלה מ-30 אלף עמותות .רוב רובם יכולות להתקיים אך ורק בעזרת סיוע של תקציבי הממשלה וגם של כספי תרומות . במציאות הנוכחית -בתקופה האחרונה כספי הממשלה  התעכבו להגיע ליעדם החברתי עקב המשבר הממשלתי המתמשך.  . קושי זה לכשעצמו ,יצר איום תפקודי וקיומי לעמותות רבות ברחבי הארץ . כעת עם  פרוץ הקורונה "הקש ששובר את גב הגמל" של העמותות ,הוא המשבר הכספי הכלכלי והתעסוקתי אשר סחרר למעלה ממיליון איש ועשרות אלפי עסקים העומדים בפני איום קיומי בשוקת כלכלית שבורה.. בשרשרת המזון והקיום- התרומה היא החוליה האחרונה והחלשה ביותר .חוליה אחרונה -כי כל אדם ועסק יתנו תרומה רק במידה והקיום הכלכלי שלהם אינו מאוים ,ויש אפשרות לתרום כאשר יש מנוחת הדעת והנפש ,הוא בעת איום קיומי -יש לדאוג כמובן קודם כל לקיום הבסיסי .תרומות- נחשבות כ"מותרות" ביחס להוצאות ההכרחיות .התרומות יהיו הראשונות להיחסם ולהידחות לימים טובים יותר. קודם כל יש לדאוג -למזון דיור ולהוצאות כקיום בסיסיות והכרחיות ,והתרומה היא האחרונה  בהוצאות של שרשרת המזון של כל אדם משפחה ועסק .משבר הקורונה הוא רעידת אדמה, המדורגת מאוד גבוה בסולם ריכטר ...התוצאה היא -זעזוע של אמות הסיפים בכל תחומי הביטחון הכלכלה ,התעסוקה והקיום האישי. משבר הקורונה הוא איום על סדרי התנהלות מקובלים של שגרת יום יום נוצרה בקרב כל אדם שאלה יסודית של הרגשת יציבות וביטחון, בעצם העובדה שכל המציאות יכולה להשתנות בין רגע ,בבת אחת וללא כל התראה ואפשרות של צפי והכנה מראש. אם כן ,עמותות אשר קיומן מבוסס על מרכיב תרומות  שהוא משמעותי להישרדותם עומדות כרגע בפני סימני שאלה קיומיים קריטיים ביותר .במסגרת זו ננתח את עולם ההתרמה -משתי נקודות מבט שונות האחת -מזווית הראייה של התורמים. כיצד הם מגיבים למשבר הנוכחי בטווח המיידי ובטווח הרחוק יותר ?והזווית השנייה מצד הנתרמים, העמותות- כיצד הם נערכות ופועלות להתמודד עם הבעיות הקשות שהם נאלצות לפתור ,על מנת להמשיך ולהתקיים ?

נבחין בין שני סוגי ארגונים
העוסקים בנושאים הקרובים לקורונה ,היינו -בתחומי רפואה, מחקר רפואי, מזון ,קשישים, בעלי צרכים מיוחדים, ילדים וציוד מחשבים הצורך לסייע. לנושאים אלה הוא מובן ומיידי וקל לשכנוע .לעמותות העוסקות בתחומים אלה ,אפשרות הקשב של התורמים הקיימים ותורמים חדשים -היא קלה יותר .היקף הבנת הצורך והזעקה הגדולה העולה מן השטח ויכולה להישמע יותר בקלות .

לעומת זאת עמותות העוסקות בנושאים חברתיים ערכיים אך לא קשורים לצורכי הקיום הבסיסי כגון : נושאי תרבות ,חינוך, דת ,חברה וכדומה יתקשו יותר להניע לפעולה תורמים בעת הזאת ,אשר בטעות יכולים להתייחס לתחומים אלה כפחות הכרחיים בעידן של משבר קורונה עולמי כל כך קשה .נציין כאן מספר שאלות מפתח אשר עלו בדיאלוגים שבין התורמים למתרימים והיו הבסיס להתייחסות של תורמים מנהלי ארגונים ומנהלי קרנות אשר השתתפו במפגשים האלה. להלן שאלות המפתח :

1. מה היו תגובות התורמים וארגונים בטווח המיידי עם פרוץ משבר הקורונה

2. מה היו התגובות של התורמים והקרנות לקשיים שהתעוררו לטווח הבינוני והארוך 

3. מה היו תגובות התורמים השונים- להפסיק את התרומות, לצמצם ,להקפיא או לעמוד בהתחייבויות 

4. האם השתנו סדרי העדיפויות של התורמים בעקבות משבר הקורונה

5.מה מצפים התורמים מתגובת הארגונים בעקבות המשבר 

6. מה ההשפעה על היקף התרומות לישראל מיהדות חו"ל 

7. מה הם הדברים החיוביים וההזדמנויות לצמיחה שיתרחשו בעולם החברתי בעקבות הקורונה 

8. מהו הפרופיל של התורמים הנאמנים יותר לאירגון בזמן משבר ומה משפיע עליהם לדבוק בנאמנות זו?

9. מה היו ההשפעות של המשבר בשנה הזו 2020 על שנת העבודהבאה 2021 והבאות אחריה? 

10. מה ההזדמנויות והאפשרויות לשיתופי פעולה בין התורמים הקרנות וארגונים?

11. האם התרחשו שינויים והתאמות בסדרי העדיפויות של תורמים וקרנות ביחס לנושאים הבסיסיים בהם הם תומכים לאורך כל השנים?


לאחר שמיעת מגוון דעות ורעיונות מהמקורות השונים אליהם נחשפתי, הייתי רוצה להביא בפניכם את עיקרי ההמלצות והתובנות שעלו בפניי בעקבות העמקה ברעיונות והתכנים.

א.    הקשר בין התורם לארגון:1.חייב להיות תהליך של העמקת הקשר לרמות האישיות ביותר בין הארגון ונציגיו לתורם.2 .הארגון צריך לעדכן באופן שוטף את התורם בצורה אמינה ושקופה המבוססת על נתוני  אמת וחשיפה אמיתית של כל הקשיים איתם מתמודד הארגון.


ב. פעילות פנים ארגונית לשיפור תפקוד הארגון בעקבות משבר הקורונה .
1.צמצום הפגיעה בכוח האדם הקבוע של הארגון 2. ביצוע מהלכי התייעלות תוך קיצוץ מינימלי והכרחיהיינו לחתוך בשומנים אבל לא לפגוע בליבת הארגון 3.שינוי והתאמה ובנייה מחודשת של תוכנית הפעולה של הארגון המותאמת למציאות החדשה 4 .שיפור אווירת הייחד והידוק הקשר של הצוות המקצועי בארגון ובין הצוות המקצועי לבין אנשי ההנהלה..5 יצירת תוכנית הפעולה משותפת ומקובלת על כל רבדי הארגון תוך צמצום מקסימלי של חילוקי דעות בין אנשי הארגון לבין עצמם .6 פירמידת התורמות לנתח את מאגר התורמים לפי רמות תרומה שונות ולפעול באופן מותאם וייחודי לפעילות גיוס כספים בכל רמה של הפירמידה.7. חידוש וריענון הוועדה לגיוס כספים ו/או הוועד המנהל ו/או חבר הנאמנים של הארגון.8.הגברת הפעילות ברשתות החברתיות- אינטרנט, פייס בוק ,יו טיוב זום, ועלוני מידע תורמים ולציבור הרחב

ג.שיפור הפעלת התורם
מומלץ: 1.יצירת קבוצת תמיכה משותפת של התורמים ונציגי הארגון2.. העמקת הקשר האישי בין מנכל הארגון המתרים והתורמים 3. הפעלת תורמים לפניה אישית לתורמים פוטנציאלים חדשים 4.סיוע בפנייה של התורמים במכתבים אישיים בפנייה אישית בקרנות ולעסקים.5.תמיכה ציבורית ופומבי של התורם באירגון שתבוא לידי ביטוי במדיה החברתית בתקשורת הציבורית אוב פניות אישיות לגורמים בעלי יכולת .6.נכונות של תורים לערוב באופן אישי להלוואות אשר יסייעו לתהליך השיקום של הארגון

בני גור- מנכ"ל משימות- יעוץ וליווי גיוס כספים לעמותות www.mesimot.com