גיוס כספים - מאמץ משותף לא “חוכמה” של איש אחד


גיוס כספים - מאמץ משותף לא "חוכמה" של איש אחד  

כל ארגון המתקיים מתרומות סוקר כל שנה ושנה את הכספים העומדים לרשותו, ומעריך את צרכיו כל שנה הקרובה אל מול מערכת גיוס הכספים שלו. האם לקחת גייס כספים חיצוני או אדם מהארגון?

ארגונים גדולים עברו בדרך כלל את שלב השאלה הזו בשנה הראשונה לקיומם. אולם ארגונים רבים קטנים ובינוניים בוחנים את האפשרויות השונות. להלן ניתוח האופציות העמדות בפני הארגונים: 

אפשרות א': האם עדיף להעסיק מגייס כספים, אשר יעבוד באופן אישי ושיטתי ויתרים אנשים לארגון. 

אפשרות ב': לפתוח ועדה לגיוס כספים, אשר חבריה יהיו פעילים בגיוס כספים. 

נבחן את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות: 

 אפשרות א': הפעלת מגייס כספים מקצועי העובד באופן פרטני.

 

 היתרונות: 

¨      ריכוז המידע אצל גורם אחר 

¨      יכולת פעולה יעילה וזריזה 

¨      צמצום בעיות התקשורת בין אישית ותקשורת ארגונית 

¨      רמת מקצוענות גבוהה 

החסרונות:

¨      טווח מידע מצומצם יחסית 

¨      לוח זמנים מוגבל מבחינת כמות פגישות

¨      איבוד קשר עם התורם במקרה של פרישה או פיטורין

¨      הגבלה בהצלחת התרמה,  אצל תורמים בעלי סגנון שונה 

¨      עלות הפעלה יקרה, שכר גבוה למתרים מקצועי

 

אפשרות ב': גיוס כספים על ידי ועדת מתנדבים לגיוס כספים. 

יתרונות: 

¨      יכולת איסוף מידע רחבה 

¨      יכולת פנייה לתורמים בעלי אופי שונה ומגוון 

¨      בסיס המידע נשאר בארגון ואיננו תלוי בגורם יחיד 

¨      יכולת התרמה של מספר רב של תורמים על ידי מספר רב של אנשים 

¨      טווח הקשר עם התורם יכול להיות יציב וארוך יותר כיוון שאיננו תלוי באדם אחד 

¨      עלות שכר מצומצמת- עיקר הפעילות על ידי מתנדבים 

חסרונות: 

¨      תהליך ארוך של פיתוח מיומנויות התרמה אצל מספר רב של חברי הוועדה 

¨      פוטנציאל לבעיות תקשורת בין אישית ובין קבוצתית 

¨      סרבול בדרך הפעולה של הקבוצה

¨      רמת מחויבות של 'מתנדבים' ולא של מועסקים בשכר 

¨      רמת מקצועיות נמוכה יחסית 

מהי הדרך האופטימלית לבנייה נכונה של מערכת גיוס כספים מקצועית ויעילה, אשר בה יבחר המנכ"ל, אשר שואף לבנות באופן הטוב ביותר מרכיב כה חשוב במערכת הניהולית של הארגון/ העמותה? 

בתשובה לשאלה זו, נתייחס להיבטים הבאים: 

הערך הקיומי בבניית גיוס כספים על בסיס העצמה קהילתית.

דרכי הפעולה למגייס כספים כבונה וכמלווה מערכת העצמה קהילתית.

תוצרת ותפוקות אפשריים מתהליך גיוס כספים כבסיס להעצמה.

ניתוח ראשוני של דפוסי פעולה מקובלים בעולם המלכ"רים והעמותות בישראל, מפגיש אותנו עם 2 דפוסים עיקריים:

הדפוס הראשון: עמותות הפועלות בגיוס כספים על פי אוריינטציה ה'שנור'. לפי גישה זו כל מה שקשור לפיתוח פוטנציאל התורמים, תכנון שיטתי, קשר אישי ומתמשך וראיה לטווח אורך- הם היבטים זניחים, לעומת הלחץ בו פועל הארגון, המנכ"ל ומגייס הכספים- "ליותר כסף- NOW". התוצאה העיקרית הנחשבת- 'כסף בקופה' כאן, עכשיו וכמה שיותר, הרבה ומהר. 

ב"ארגון השנור", פעולת מגייס הכספים היא בדרך כלל "ONE MAN SHOW" ("הצגה של איש אחד") וכל מה שקשור לבניית הארגון כקהילה פועלת ותומכת, הוא לא רלוונטי. האוריינטציה הארגונית תהיה בכיוון מונוליטי עם בסיס מצומצם של שיתוף פעולה מצד אנשים נוספים. 

הדפוס השני: עמותות הפועלות בגיוס כספים על פי דפוסי פעולה מודרניים, הרואים בגיוס כספים פעולת שיווק מקצועית המבוססת על תכנון אסטרטגי השקעה בבניית מאגר מידע עשיר ומעודכן. טיפוח קשר עם התורם לטווח ארוך. 

שותפות אמת בין התורם לארגון. בארגון זה השאיפה תהיה לפזר סמכויות, לערב מתנדבים בכל רובדי העשייה הארגונית ובכלל זה תחום גיוס כספים.

האוריינטציה הארגונית תהיה יותר פתוחה ודמוקרטית. 

לפי הגישה המתפתחת כיום ומבוססת על פיתוח קהילתי באמצעות תהליכי העצמה, נבקש לתמוך בכיוון זה בבנייה ארגונית מתקדמת אף בתחום גיוס כספים על יסוד עקרונות ה'העצמה'.  

עסקים למען קהילה הצד האנושי של המטבע 

4 נימוקים עיקריים עשויים להניע בעל עסק לשקול מעורבותו  למען נושאים חברתיים, תרבותיים, או בתחומי הרווחה: 

המניע המוסרי- מההיבט הפשוט של 'הצד האנושי של המטבע'. מישהו זקוק לעזרה האם מההיבט ההומני הבסיסי אתה מוכן לעזור? שיקול לטווח המיידי. 

המניע העסקי- תרומה משפרת תדמית העסק בעיני הלקוח. חיזוק המותק והגדלת הרווח 'בשורה התחתונה' שיקול לטווח הארוך. 

מניע כלכלי- ככל שהחברה האנושית תהיה בריאה יותר, כך יסודות הכלכלה יניעו גלגלי משק רווחים יותר. חברה עניה וסובלת לא יכולה לקנות באופן משמעותי שיקול לטווח ארוך. 

מניע פנים ארגוני- גיבוש צוות העובדים לעשייה חיובית משותפת, ביטוי ליחס חיובי כלפי צרכים אנושיים, ורגישות ההנהלה יחזקו יחס חיובי של העובדים במישור הפנים ארגוני שיקול לטווח מידי. 

התרומה לקהילה על ידי העסקים היא חלק מההתייחסות הגלובאלית במסגרת  ה- POLITCLY CORRECT והביטוי להיות 'IN'. 

בישראל, אנו מאמצים את דפוסי החברה המערבית, ובעיקר, מארה"ב בה גישה זו מאד מפותחת. 

כבר בשנת 1944 ניסח מר ג'ונסון את ה'אני מאמין' של חברתו הידועה JOHNSON AND JOHNSON – ע"פ מאמרה של הגב' שלומית קיסרי ידיעות אחרונות מגזין 'ממון' 2.5.2000:

"אנחנו מאמינים, כי מחובותינו הראשונה היא לכל אלה המשתמשים במוצרינו… אנו אחראים לכל עובדינו בכל רחבי העולם".

כמן כן פעלה החברה בדאגה לכלל החברה בנושאי חינוך, בריאות ואיכות הסביבה. 

ואכן, תוצאותיה העסקיות היו מצוינות. בעשור האחרון של המאה ה- 20 זינקו המכירות מ-9 ל- 27.5 מיליארד דולר עם רווח נקי של 2.4 מיליארד דולר. 

2 הכנסים בתקופה האחרונה ב-11.5 בשפיים על ידי ארגון 'עלה' עסקים למען קהילה ביוזמת 'ציונות 2000' וזה שיתקיים בת"א ב-5.6 ביוזמת גלובס, התאחדות התעשיינים, המגזר השלישי ו- מ.ע.ל.ה., משקפים את תחילת הלגיטימציה של נושא זה בקרב הקהילה העסקית בישראל. 

איך ניתן לשכנע בעל עסק להצטרף לעשייה החברתית?

ברצוני לדווח על ניסיון אישי, במסגרת אחד הארגונים, שנמנה עם לקוחותיי, זמנו פורום מנכ"לים של עסקים באזור לארוחת צוהריים בבית מלון. הזמנו 2 אורחות לאירוע: הגב' רעיה שטראוס והגב' טלי אהרוני מנכ"ל מ.ע.ל.ה. בכדי לספר לנוכחים על תרבות הנתינה העסקית. ידענו כי למנכ"לים אין כל ניסיון קודם של מדיניות שיטתית בנושא, אלא רק נתינה על בסיס אקראי ובעקבות לחצים…

לאחר מספר חודשים נפגשנו שוב עם המנכ"לים, הצגנו בפניהם קשת של פרויקטים בנושאים מגוונים לקהילה. הסתבר, כי רמת התרומה שהסכימו להקציב עלתה באופן משמעותי ביחס לשנה שעברה. מנכ"ל אחד הגדיל לעשות ושכנע את הנהלת מפעלו להקצות סך של 250,000 ש"ח לטובת תרומה לקהילה במכלול נושאים רווחה, ספורט, תרבות, מלגות לסטודנטים ואיכות הסביבה. יתרה מזאת הוא אף ביקש מאיתנו עזרה בהכנה של פרויקטים למעורבות העובדים בחברה לסטודנטים מקבלי המלגות.

יכולנו לשלב כוחות חדשים במעגל התרומה לקהילה צד העסקים בעזרת:

¨      החשיפה לנושא מצד עמיתים בכירים.

¨      אירוע מתוכנן אשר השרה מכובדות.

¨      הזדמנות למנכ"לים להכיר את עקרונות שיתוף הפעולה בין העסקים לקהילה באופן יסודי.

¨      החתירה לחדול מגישת ה'שנור' הקלאסית והשאיפה לבנות פרויקט שיטתי ומקצועי המבוסס על הכנה יסודית של פרויקטים אפשריים.

כך ניתן להרחיב את מעגל השותפים בתחום עסקים למען קהילה.