גיוס כספים כתהליך העצמה קהילתית - מאמר שני


גיוס כספים כתהליך העצמה קהילתית

השילוב האופטימלי בין הגורמים הפועלים בארגון למען גיוס כספים מקצועי הוא בין המתרים, גייס הכספים ושכיר הארגון, העובד בתיאום ובהנחיית ועדה לגיוס כספים המבוססת על מתנדבים.

במסגרת מאמר זה, השני בסדרה, נדון באיכויות המיוחדות הנתרמות לארגון עקב הקמתה והפעלתה הנכונה של ועדה לגיוס כספים על בסיס התפיסה של העצמה קהילתית. מיהם המתאימים להיות חברי ועדה לגיוס כספים? ארגון שיכול לאתר מבין חבריו את אלו העונים לקריטריונים הבאים: נתמצת את העיקרון על-פי נוסחת עבודה קצרה 

ועדה לגיוס כספים GX3= היינו:

א. בעלי יכולת המוכנים לתרום מכספם G=GIVE.

ב. בעלי מעמד חברתי המוכנים להתרים בעלי יכולת .G=GET ואם מדובר במועמדים שאינם מוכנים לפעול באחת משתי הדרכים – אז:

ג. אין טעם להפעיל אדם חשוב ככל שיהיה אם הוא לא מוכן לפעול G=GET OUT.

 

השילוב האופטימלי הוא של בעלי יכולת המוכנים לתרום ולהתרים גם את בעלי היכולת שנגישים למתרימים, אך מיקוד באחד משני התנאים לעיל הוא הכרחי. מדוע שני התנאים הנ"ל הכרחיים לתפקוד אופטימלי של הוועדה לגיוס כספים? עיקרון זה מבוסס על 'נוסחת עבודה' נוספת – G P משמע, 'אנשים תורמים לאנשים', כלומר: כדי להגיע לתוצאה המעשית של תרומה או שווה תרומה לארגון, אין להסתפק רק במיקוד על הרעיון, האידאל או הצורך בלבד, אלא הפעלת מערכת קשרים אישיים בתהליך הפנייה לתרומה יוצרת את ההסכמה, את המחויבות הבין-אישית לפונה ואת הקביעה הסופית של גובה התרומה. זאת הסיבה לפוטנציאל ההתרמה הגדול הטמון בפעולה בידי מתנדבים, חברי הוועדה לגיוס כספים. ומכאן, בארגונים מקצועניים בגיוס כספים הפונים לתורמים גדולים הם צוות של שני אנשים: המתרים, השכיר וחבר הוועדה לגיוס כספים – המתנדב. כיצד יפעל ארגון שאין לו חברים בעלי ממון או מעמד גבוה? או: ארגון בעל פוטנציאל של חברים בעלי ממון וקשרים, אך עדיין לא מוכנים לפעול? אם אפשר לאתר חברים מתנדבים, שמוכנים לפעול להשגת תורמים או תרומות, הרי מתקיים אחד התנאים של G=GET.

הבעיה היא כי בארגונים רבים יש חשש ואי-נוחות מפעילות לגיוס כספים עקב תדמית ה'שנור' הנתפסת בעניין. ולכן, שלושה תנאים הכרחיים לפעולה הם:

א. הפנמה של ההכרח הקיומי לפעולה על בסיס 'העצמה קהילתית'.

ב. העמקה בעקרונות הפעולה של גיוס כספים מקצועי – לעומת ה'שנור' והתרומה הגדולה של פעילות חברי הוועדה לגיוס כספים להצלחת הפעולה.

ג. תחקיר פוטנציאל התורמים בארגון – להכרת מיפוי הפוטנציאל והאפשרויות.

מהי העצמה קהילתית? איך היא משתלבת בתהליך גיוס הכספים המקצועי? נתייחס בתמציתיות להגדרות, בעיקר בגלל חוסר מקום. "העצמה קהילתית היא תהליך באמצעותו קולקטיב מפתח יכולת לטפל בענינים הנוגעים להישרדותו ולאיכות חייו, תוך כדי יצירת קהילה סביב מאפיין קריטי משותף. מאפיינים אפשריים =מקום מגורים, מוצא אתני, גיל, מגבלה בריאותית, אמונה דתית, השתייכות פוליטית, או חברתית." (על-פי ד"ר אלישבע סדן בספרה 'העצמה ותכנון קהילתי', הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997) כלומר – עצם הבחירה של האנשים להשתייך לארגון כלשהו – זו רק תחילת הדרך. ברגע שחברי הארגון יפנימו כי עליהם לפעול למען עצמם, הם יימצאו בתחילתו של תהליך העצמה קהילתית. נדרשות ממנהלי הארגונים שתי החלטות עיקריות:

1. אף אחד לא יעשה במקומנו את העבודה למען קיום הארגון. המהפך – מתחושת חוסר אונים להרגשה של נכונות לפעולה. כי קיום הארגון איננו דבר מובן מאליו.

2. עצם הפעילות של גיוס כספים יכולה לתרום גם ל'העצמה אישית' תוך כדי פעולה.

ה'אקלים הפנים ארגוני' הוא היסוד להנעת גלגלי הפעולה לתהליך העצמה קהילתית ואישית. אם האווירה הארגונית היא כי מישהו יעשה את העבודה הקשה לגיוס כספים – כמעט דבר לא יתרחש, אלא אם יש מספיק משאבים לשכור מנהל גיוס כספים מקצועי, וגם אז הישגיו ללא שיתוף פעולה מעמיק יהיו מוגבלים. אך אם יש הפנמה אמיתית לתודעה ארגונית של פעילות עצמאית חיובית ומעודדת באופן כללי, בעיקר בתחום הנדון, גיוס כספים, יש סיכוי להצליח. אם לא נמצאו מתנדבים המוכנים לפעולה בתחום גיוס הכספים – 'משהו לא עובד'. השלב הראשון להתייחסות הוא האווירה הארגונית והטייתה למוטיבציה לפעולה באמצעות תהליך פנימי המושתת על עקרונות 'ההעצמה הקהילתית'.

איך עושים את התהליך? על כך במאמר הבא.